עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ניהול ידע בלוג 9
02/01/2019 16:23
ben

1.    חדשנותבטויוטה:

מדוע כישלונות חשובים לחדשנותארגונית: כישלונות מאפשרים לחברה ללמוד מהטעויות שביצעה. במאמר מוזכרת החברהטויוטה כחברה אשר דווקא רואה בכישלונות כהזדמנות להשתפר.

כיצדמתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים: טאופי התגמולשל חברת טויוטה הינו בונוסים לשכר העובדים, הבונוסים אינם מוענקים אישית אלא לצוותאשר הצטיין ובכך מדגישה החברה את ההצלחה הארגונית ולא האישית.

 

2.     עלפי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגירלהצליח בחו"ל: הקשיים שאליהם נקלעה חברת מקס אנד ספנסר אשר היתה הלקוחהעיקרי של חברת בגיר הם אלו אשר גרמו להם להצליח בחו"ל. הדרישה של מקס אנדספנסר להוריד את מחיר החליפות היא זו שגרמה לחברת בגיר לפתוח בהליך חדשנות הכוללפיתוח של חליפה מיוחדת אותה ניתן לכבס באופן עצמאי בבית. מחיר החליפה החדשה היה סטדנרטיאך מכיוון והלקוח לא היה צריך לשלם כעת על ניקוי יבש חיצוני החליפה למעשה הפחיתהבעלויות ללקוח.

 

3.     הסבירומה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני

מודל "סנפיר הכריש" מבטא את מחזור חיי מוצר מרגע הכניסהשלו לשוק. על פי המודל קיימים 5 שלבים עיקריים אשר יוצרים צורה של סנפיר שלכריש .בשלב הראשוןיש את הממציאים שהוגים רעיון והם הראשונים לרכוש מוצר לצורך ניסויים זו כמותקטנה מאוד של אנשים. בשלב השני, יש את המפתחים הראשוניים שהם בעצם הקהל השני שרוכשאת המוצר זה יוצר ביקוש ועלייה ברוכשים .לאחר מכן, ישאת הרוב המקדים שמדובר בעצם ברוב האוכלוסייה ולאחר מכן מתרחשת ירידה גדולה, מהשמסביר את זה הוא שיוצא ככל הנראה מוצר חדש שפונה לאותו קהל והם בוחרים לרכוש אותו .

0 תגובות
ניהול ידע בלוג 9
02/01/2019 16:23
ben

1.    חדשנותבטויוטה:

מדוע כישלונות חשובים לחדשנותארגונית: כישלונות מאפשרים לחברה ללמוד מהטעויות שביצעה. במאמר מוזכרת החברהטויוטה כחברה אשר דווקא רואה בכישלונות כהזדמנות להשתפר.

כיצדמתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים: טאופי התגמולשל חברת טויוטה הינו בונוסים לשכר העובדים, הבונוסים אינם מוענקים אישית אלא לצוותאשר הצטיין ובכך מדגישה החברה את ההצלחה הארגונית ולא האישית.

 

2.     עלפי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגירלהצליח בחו"ל: הקשיים שאליהם נקלעה חברת מקס אנד ספנסר אשר היתה הלקוחהעיקרי של חברת בגיר הם אלו אשר גרמו להם להצליח בחו"ל. הדרישה של מקס אנדספנסר להוריד את מחיר החליפות היא זו שגרמה לחברת בגיר לפתוח בהליך חדשנות הכוללפיתוח של חליפה מיוחדת אותה ניתן לכבס באופן עצמאי בבית. מחיר החליפה החדשה היה סטדנרטיאך מכיוון והלקוח לא היה צריך לשלם כעת על ניקוי יבש חיצוני החליפה למעשה הפחיתהבעלויות ללקוח.

 

3.     הסבירומה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני

מודל "סנפיר הכריש" מבטא את מחזור חיי מוצר מרגע הכניסהשלו לשוק. על פי המודל קיימים 5 שלבים עיקריים אשר יוצרים צורה של סנפיר שלכריש .בשלב הראשוןיש את הממציאים שהוגים רעיון והם הראשונים לרכוש מוצר לצורך ניסויים זו כמותקטנה מאוד של אנשים. בשלב השני, יש את המפתחים הראשוניים שהם בעצם הקהל השני שרוכשאת המוצר זה יוצר ביקוש ועלייה ברוכשים .לאחר מכן, ישאת הרוב המקדים שמדובר בעצם ברוב האוכלוסייה ולאחר מכן מתרחשת ירידה גדולה, מהשמסביר את זה הוא שיוצא ככל הנראה מוצר חדש שפונה לאותו קהל והם בוחרים לרכוש אותו .

0 תגובות
ניהול ידע בלוג 8
25/12/2018 16:10
ben

השווה תחזוקה מתוכננת – maintenance scheduled לתחזוקה תחזיתית  - predictive maintenance

בתחזוקה תחזיתית נעשה שימוש בנתונים המיידעים מהו מצב  המכונה הנבדקת זאת על מנת לבצע אנליזות ולחזות את מצב המכונה ואיזו פעולת תחזוקה נדרש לבצע בהתאם לכך. 

תחזוקה מתוכננת היא תחזוקה המתבצעת בהתאם ללוח זמנים כך לדוגמא טסט לרכב המתבצע פעם בשנה הינו דוגמא טובה לתחזוקה מתוכננת. הבדיקה נעשית בהתאם לזמן ולאו דווקא כי היא נדרשת. 

 

בחרו דוגמה של מערכת / מכונה מורכבת. איזה ידע דרוש כדי לבצע תחזוקה בהתאם לתחזית. כיצד ניתן להשיג ידע כזה ?

ניקח לדוגמא רכב כמכונה מורכבת. על מנת לבצע תחזוקה תחזיתית נרצה לבצע מעקב אחר החלפת החלקים והטיפולים שבוצעו ברכב. בכדי להשיג את המיטב מהמעקב נרצה להחזיק נתונים על רכבים זהים בעלי אותה שנת יצור. בכך נוכל להשוות ולראות מתי רכבנו יהיה זקוק להחלפת חלקים בהתאם לתחזית. נבצע את ההחלפה כאשר החלק יגיע לקצה השימוש שלו על פי נתוני המעקב שלנו. 

הסיבה שבגללה נרצה לבצע תחזוקה תחזיזיתית היא יוקר חלקי החילוף של הרכב. נעדיף לקנות חלקים רק אם הדבר הכרחי ולאו דווקא כי עבר הרבה זמן מהחלפת החלק הקודם. 

0 תגובות
ניהול ידע בלוג 7
18/12/2018 17:15
ben

1. דוגמאות לצרכים אישיים וארגוניים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע:

 


מענה לצרכים אישיים –

1.     קהילות הידע מאפשרות גם שיתוף של פריטי ידע. ובנוסף, גם קשר ושיתוף בין בעלי הידע. ע"י כך ניתן להביע דעות שונות ולבצע דיונים עם כל החברים ולקבל תובנות מועילות לארגון.

2.     שימוש בחוות דעת מקצועיות של משתתפי הקהילה לצורך פתרון בעיות אשר הועלו על ידי משתמשים אחרים.

3.     בעזרת קהילות הידע ניתן לשמר ידע בארגון כך שיאפשר שיפורים בעבודת הארגון.

מענה לצרכים ארגוניים –

1.     איפשור הנעהשל תהליכים מורכבים בראייה כוללת.

2.     קבלת מידעבצורה מהירה ובעל אמינות גבוהה מחבריםאחרים בארגון.

3.     ניהולידע יעילונכון בארגון, נגיש וללא כפילויות.

 

 

 

2. דוגמאות לצרכים אישיים וארגוניים שאפשר לתתלהםמענה באמצעות ויקי ארגוני:

 

מענה לצרכים אישיים –

1.     איגוד המידעבמקום אחד ואיפשור לבצע איסוף פרטי מידע מעמיקים באופן נוח.

2.     קיום שיתופיפעולה מקצועיים בין עובדים, פתרון בעיות על-ידי קבלת עזרה מעמיתים.

3.     מדובר במערכת מאובטחת, נוחה לשימוש ותפעול.

 

מענה לצרכים ארגוניים –

1.     אחזור, חיפוש ושליפה נוחה ומהירה של מידע היסטורי.

2.     הימנעות מכפילויות ואחידותהמידע הארגוני

3.     המערכת מעודדת את העובדים לשתף בידע שלהם וכך נוצרת פלטפורמה ארגונית ענפה לניהול ושימור ידע.

 


3. אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתורבאמצעותקהילת ידע ואילו בויקי ?

 

בעיות ארגוניות שניתן ורצוי לפתור באמצעות קהילותידע הן בעיות להן אין תשובה חד משמעיתאו בעיה שהמידע בהן הינו ייחודי או אזוטרי.ואילו בעיות ארגוניות שניתן ורצוי לפתור באמצעות הויקי הן בעיות שאנו מחפשים הגדרות מסויימות, כללים, דברים שהם קבועים ולא ניתנים לערעור, בדר"כ בעיות אלו יהיו פחות מורכבות ויותר מוכרות שהתקיים עליהם דיון בעבר.

0 תגובות
ניהול ידע בלוג 6
11/12/2018 22:39
ben
1. איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (1-9-90)?

גישת 1-9-90 מבטאת למעשה את חוסר השיוויון בין יוצר התוכן לבין הצופהבו. על פי הגישה 90% מהכלל הינם צופי תוכן. הכוונה לאנשים שאינם לוקחים חלק פעילבהעלאת תכנים אלא רק מבצעים צפיה בתכנים שכן הועלו. כ 9% מהכלל הינם עורכי תוכן.הכוונה כי הם לוקחים חלק פעיל בתכנים אשר מתפרסמים, מבצעים דיונים פומביים באמצעותתגובות אך הם אינם מעלים תכנים חדשים משל עצמם. כ – 1% מהכלל על פי המודל הםמוגדרים כיוצרי תוכן. הכוונה לאנשים אשר מעלים באופן קבוע תכנים חדשים לאתריםולרשתות חברתיות. הם משתמשים מאד פעילים ברשות אלה ולמעשה יוצרים את עולם התוכןעליו ידברו שאר האוכלוסיה. מכך ניתן להסיק כי הרוב המוחלט אינו לוקח חלק פעילביצירת תכנים ברשתות חברתיות

 

על מנת להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיותפנים ארגוניות יש צורך לבצע מספר פעולות:

  • עידוד העובדים לשתף וליצור תכנים ברשתות החברתיות על ידי יצירת אווירה במקום העבודה המעודדת זאת. כאשר מתקיימת אווירה כזו וכאשר העובדים רואים כי המנהלים אכן מעודדים זאת הם יחלו לשתף בעצמם בתדירות גבוהה יותר.
  • הצעת תמריצים לעובדים בתמורה ללקיחת חלק פעיל ברשתות החברתיות. אם העובד יקבל תגמול על הפעולות שהוא יבצע, תחילה הוא יבצע אותם מתוך אינטרס, אך בהמשך הזמן הוא יכול לבצע את הפעולה מתוך הנאה ומרצון.
  • על השיתוף ויצירת התוכן להתבצע בצורה הפשוטה ביותר האפשרית. כפי שאומר המשפט "מה שלא פשוט פשוט לא יהיהי" שימוש בכלים פשוטים ונוחים לצורך העלאת ויצירת תוכן חדש יגרמו לכלל העובדים לרצות להשתמש בו, גם העובדים הפחות מנוסים בטכנולוגיה וברשתות יראו כי הדבר קל ואינו מפחיד ועשויים להיכנס אף הם לתהליך יצירת התכנים. 

2. רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאמר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי" בצורה הבאה:

ניהול רשתי על פי המאמר היא שיטת ניהול של הארגון בה כל עובד הוא סוגשל מנהל. על פי המאמר מאפיינים הבולטים של ניהול רשתי הוא התלות של כל עובדבעובדים אחרים באותו ארגון, תלות זו אינה מאופיינת רק בעשיה, כלומר העבודה של עובדאחד תלויה בתוצרים של עובד אחר, אלא גם תלות על ידע בין העובדים לצורך קיום שיחעבודה משותף. לעיתים אף התלות היא רחבה על פני הארגון ולא מסתכמת באדם ישיר אובקבוצת עובדים ספציפית. התלות באנשי הארגון באה לידי ביטוי גם בפעולות פשוטות שלעשייה ולא רק ברמה פרויקטית. לעובדים יש סמכות ואחריות והם נדרשים לתת מענה איכותילמספר גופים בארגון.

העובדים לוקחים חלק בתהליכים חוצי ארגון ועסוקיםבריבוי משימות. באופן כללי, העובדים הופכים להיות לסוג של מנהלים על פי האחריותהרבה שיש לכל עובד והתלות הגדולה של עובדים אחרים בו.  

 

רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעמוד במאפיינים אלו בכך שהיא תטמיעאת הגישה של הניהול הרשתי. בכל ארגון יש קבוצות נפרדות ומחלקות שלכל אחת מהן יש אתהידע שלה והן לאו דווקא מחוברות ביניהן. יישום רשת חברתית פנים ארגונית עשוי לחברבין המחלקות השונות וליצור שיתוף ידע בין ארגוני ובכך לענות על הדרישות של ניהולרשתי. בנוסף, יצירת רשת חברתית פנים ארגונית עשויה לתרום בלמידה מטעויות עבר, הפקתלקחים ויישום מחדש. יתר על כן, שיתוף ידע בין מחלקי תורם לניסיון, לשיתוף מידע, לקבלתרעיונות נוספים ועוד אשר תורמים בניהול של כל עובד ועובד. נוסף לכך, רשת חברתיתפנים ארגונים יוצרת קשרים ומפחיתה את אי הנעימויות לפנות לגורמים שונים שעד כה לאהכירו בתוך הארגון. ניתן לפרוץ את גבולות הארגון וליצור רשת משותפת ומגובשת שבסופושל דבר תתרום לארגון..

0 תגובות
ניהול ידע בלוג 5 (מפגש 7)
02/12/2018 10:21
ben
1. אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים?

בכדי לענות על השאלה נבין תחילה מהו מיקורהמוניםמיקור המונים הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשרלרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול("המונים"). כך, למשל, במקום להעסיק  מעצב גרפילצורךביצוע משימת עיצוב גרפי, יכולה חברה להציע את המשימה לקהל הרחב ולהעניק תשלוםלמבצע המשימה באופן הטוב ביותר, או לחלק את המשימה ואת התשלום בין מספר מעצביםשונים. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת גישה במקביל למספר גדול של אנשים באמצעות רשת האינטרנט , וכך ניתן להגיע באופן מעשי הן למומחים כמעטבכל נושא והן לחובבים, אשר מוכנים לבצע משימות בתשלום נמוך או אף בחינם.בפרט, מאפשרת רשתהאינטרנט להגיע לעובדים-לרגע בארצות לא מפותחות  ובכך לבצע את המשימות בעלות נמוכה.

חברת הרובוטים עשויה לפנות להיעזר במיקור המונים במספרמקומות:

א. בתהליך העיצוב – החברה יכולה לפנות למיקורהמונים לצורך איפיון הרובוט ועיצובו. כך למעשה החברה מבטיחה כי רוב הלקוחות שלהיהיו מרוצים מהמראה של המוצר.

ב. בתהליך הייצור – החברה יכולה לפנות לאנשיטכונולוגיה ומומחים בתחום הרובוטיקה לצורך ביצוע משימות פיתוח מורכבות. בצורה זוהחברה חוסכת למעשה עלות העסקה מלאה של מומחים ופונה לקהל הרחב לצורך קבלת עבודהבצורה קבלנית.  


2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזה שיטה תבחרו?

לצורך ביצוע התחזיות אשתמש בחוכמת ההמונים. ניתןלעשות זאת על ידי מספר אפשריות בין אם גיליון ציונים או דירוג קהילה או שימוש בדירוג באמצעות אסימונים ועוד. 

במקרה זה אשתמש בגיליון ציונים שכן באמצעות אפשרותזו אני אוכל לתת לאנשים העונים על הגיליון קריטריונים שונים אותם אני מעונייןלבחון בתחזית סיכויי ההצלחה של המוצרים. העונים על הגיליון יעניקו ציון בהתאם לכלקריטריון וכך אוכל בצורה פשוטה לבחון את המוצרים ואת מידת התאמתם לשוק מסוים.

 

3. מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?

במימון המונים קיימים מספר סיכונים משמעותיים הן לצדהמשקיע והן לחברה המגייסת את ההשקעה. בראש ובראשונה הוא הסיכון שלא יתקבל הכסף. הןאם מדובר בעוקץ והן אם מדובר באמת במקרה טרגי של איבוד הכסף התוצאה תהיה זהה. המשקיעיםלא יראו את כספם. זהו סיכון משמעותי שאותו הם צריכים לקחת בחשבון כאשר הם פוניםלאפיק השקעה מסוג זה.
סיכון נוסף, כעת מצד היזמים הוא איבוד זכויותיהם על הרעיון. לאחר שימוש במימוןהמונים לא ניתן יהיה לרשום פטנט על המוצר או כלים טכנולוגיים שפותחו לצורך הרכבתהמוצר. כתוצאה מכך החברה חשופה לאיבוד וגניבת הרעיון שלה ואינה מוגנת משפטית מכך.

סיכון נוסף מצד היזמים הוא השקעת משאבים רביםבהרמת קמפיין גיוס המונים שבמידה ואינו מגיע לכמות היעד הוא למעשה יורד והחברהנשארת ללא כלום. הגישה בגיוס המונים הינה הגדרת יעד לגיוס ובמידה והמיזם לא הגיעאליו בזמן הקצוב הקמפיין מבוטל והכסף חוזר למשקיעים. המיזם למעשה נשאר ללא כלוםלמרות המשאבים שהשקיע בקמפיין. 

0 תגובות
ניהול ידע בלוג 4 (מפגש 6)
29/11/2018 20:09
ben

המשכיות הידע 


המאמר שבחרתי:

גל הפרישה הגדול של דור הבייבי-בום גורר אבדן ידע חיוני רב ביותר שעלול לעלות מיליארדי דולרים. מהי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הבעיה?

מאת אבי קדם - אתר כלכליסט (2013)


https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612523,00.html 


המאמר עוסק בבבעיות הנוצרות מפרישת עובדים ותיקים ובעלי ידע מהארגונים בהם עבדו ובדרכים לפתרונה.

על פי המאמר בעשור הנוכחי עתידים לפרוש למעלה מ 20% מכלל העובדים בארה"ב ובקנדה. מדובר בכמות פורשים עצומה איתה החברות טרם התמודדו.

הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה שהמון ארגונים היו במשך תקופות ארוכות מבססים את תנאי העסקת העובדים על מתן קביעות במקום העבודה. מתן הקביעות בעצם מאפשר לאותם עובדים להישאר במקום העבודה עד ליציאתם לפנסיה. כתוצאה מכך רוב המשרות בארגונים אלו מאוישות על ידי עובדים ותיקים שעתידים לפרוש בקרוב ולהשאיר את החברה להתמודד לא רק עם איבוד העובד אלא גם עם איבוד הידע.

הפתרון העיקרי אותו מציע המאמר לבעיה הינו להחל בתהליך ארגוני של שימור הידע.

במאמר מתוארים השלבים העיקריים בתהליך זה –


1. שלב מיפוי הידע - רושמים בטבלה את התהליכים והנושאים בהם עוסק המומחה הפורש, את הידע התומך בכל אחד מהם, אצל מי נמצא הידע, האם הידע בנושאים מסוימים כבר מתועד והיכן נמצא תיעוד זה. למיפוי יש גם ערך העומד בפני עצמו: זוהי רשימה מלאה של הפעילויות בתחום עליו מופקד המומחה הפורש וכל המידע באשר לידע התומך בפעילויות אלה

2. אריזת הידע - תיעוד הידע במסמך, בסרט וידאו או לחילופין ביחידת לימוד מתוקשבת. התיעוד כולל גם מרכיבים כמו ספר טלפונים של גורמים העובדים עם המומחה הפורש, ותובנות באשר לכל אחד מהם.

3. הקמת מאגר ידע - אתר בו אנחנו מארגנים באופן ידידותי למשתמש את תוצרי שלב התיעוד. חשוב שאתר זה יהיה זמין לעובד במקום אליו הוא רגיל להיכנס לצורך ביצוע עבודתו.

4. שלב ההטמעה - פעילות שמטרתה חיבור בין העובדים הזקוקים לידע לבין מאגר הידע – מודעות, שילוב תוצרים בתהליכי העבודה, נגישות נוחה עבור גורמים בכלל הארגון הזקוקים לידע זה.

חשוב שייווצר תהליך של שימור ידע מתמשך. כלומר, ייווצרו תהליך והרגלים של תיעוד הידע המקצועי העיקרי אשר יעמוד לרשות כל העובדים הרלוונטיים.

0 תגובות
ניהול ידע בלוג 3 (מפגש 5)
22/11/2018 21:01
ben
ניהול תכנים - 
כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?

OCR - Optical Character Recognition הינו כלי אשר באמצעותו המחשב מסוגל לזהות צורות כאותיות ולחברן למילים. 
טקסט מודפס אינו ניתן לעריכה או חיפוש במצבו הקיים. בעזרת טכנולוגיית OCR ניתן להכניס את הדואר המודפס למאגר נתונים, לבצע חיפושים לערוך ולשנות אותו. במקור.  

מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימת עבודה (Work Flow)?

מסמכים דיגיטליים הינם מסמכים הנשמרים על גבי מערכות המחשב. מסמכים אלו, בניגוד למסמכים מודפסים ניתנים כאמור לעריכה ולשמירה מכיוון והם למעשה סה"כ עוד נתונים השמורים ב DB. אנו יכולים לבצע חיפוש על מסמכים דיגיטליים, לשמור מסמכים אלו לאורך זמן במאגר הנתונים ללא חשש לאבד אותם. הדבר מייעל את תהליך היצירה של מסמכים מורכבים וארוכים שכן כל שינוי במסמך דיגיטלי הינו פשוט וקל. חסכון במקום פיזי גם הוא יתרון משמעותי למסמך הדיגיטלי על פני המסמך המודפס שכן אין צורך בקלסרים ומדפים. 

מה החשיבות של הגירת תכנים?

 הגירת תכנים - ניתן להשתמש ולהטמיע את המערכת רק לאחר שהעברנו את המסמכים הקיימים למערכת החדשה. באמצעות תהליך הגירת תכנים אני למעשה מוודאים כי לא איבדנו מידע יקר במעבר למערכת החדשה. בנוסף אנו מונעים אפשרות של כפילות מידע ומשפרים את נגישות המידע לעובדים. 

בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.

האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל ?
לדעתי יש לשמור במערכת את כל המייל ולא רק את הצרופות,  מאחר וקיים סיכוי סביר כי בתוכן המייל ישנו מידע שימושי בו נרצה להשתמש בעתיד. אם לא נשמור אותו קיים סיכוי כי לא נבין את הקשר של הצרופות, על כן לדעתי  ישנה חשיבות לשמור על כל המייל.


מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?
האחראים על שמירת המייל הם יוצר השולח והמקבל. על המקבל להחליט האם ברצונו לשמור את המייל שכן התוכן בו משמעותי. כמו כן על השולח לשמור מיילים אותם יצר במידה ויש למידע בהם ערך משמעותי עבורו. 
0 תגובות
ניהול ידע בלוג 3 (מפגש 5)
22/11/2018 21:00
ben
ניהול תכנים - 
כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?

OCR - Optical Character Recognition הינו כלי אשר באמצעותו המחשב מסוגל לזהות צורות כאותיות ולחברן למילים. 
טקסט מודפס אינו ניתן לעריכה או חיפוש במצבו הקיים. בעזרת טכנולוגיית OCR ניתן להכניס את הדואר המודפס למאגר נתונים, לבצע חיפושים לערוך ולשנות אותו. במקור.  

מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימת עבודה (Work Flow)?

מסמכים דיגיטליים הינם מסמכים הנשמרים על גבי מערכות המחשב. מסמכים אלו, בניגוד למסמכים מודפסים ניתנים כאמור לעריכה ולשמירה מכיוון והם למעשה סה"כ עוד נתונים השמורים ב DB. אנו יכולים לבצע חיפוש על מסמכים דיגיטליים, לשמור מסמכים אלו לאורך זמן במאגר הנתונים ללא חשש לאבד אותם. הדבר מייעל את תהליך היצירה של מסמכים מורכבים וארוכים שכן כל שינוי במסמך דיגיטלי הינו פשוט וקל. חסכון במקום פיזי גם הוא יתרון משמעותי למסמך הדיגיטלי על פני המסמך המודפס שכן אין צורך בקלסרים ומדפים. 

מה החשיבות של הגירת תכנים?

 הגירת תכנים - ניתן להשתמש ולהטמיע את המערכת רק לאחר שהעברנו את המסמכים הקיימים למערכת החדשה. באמצעות תהליך הגירת תכנים אני למעשה מוודאים כי לא איבדנו מידע יקר במעבר למערכת החדשה. בנוסף אנו מונעים אפשרות של כפילות מידע ומשפרים את נגישות המידע לעובדים. 

בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.

האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל ?
לדעתי יש לשמור במערכת את כל המייל ולא רק את הצרופות,  מאחר וקיים סיכוי סביר כי בתוכן המייל ישנו מידע שימושי בו נרצה להשתמש בעתיד. אם לא נשמור אותו קיים סיכוי כי לא נבין את הקשר של הצרופות, על כן לדעתי  ישנה חשיבות לשמור על כל המייל.


מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?
האחראים על שמירת המייל הם יוצר השולח והמקבל. על המקבל להחליט האם ברצונו לשמור את המייל שכן התוכן בו משמעותי. כמו כן על השולח לשמור מיילים אותם יצר במידה ויש למידע בהם ערך משמעותי עבורו. 
0 תגובות
ניהול ידע בלוג 3 (מפגש 5)
22/11/2018 21:00
ben
ניהול תכנים - 
כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?

OCR - Optical Character Recognition הינו כלי אשר באמצעותו המחשב מסוגל לזהות צורות כאותיות ולחברן למילים. 
טקסט מודפס אינו ניתן לעריכה או חיפוש במצבו הקיים. בעזרת טכנולוגיית OCR ניתן להכניס את הדואר המודפס למאגר נתונים, לבצע חיפושים לערוך ולשנות אותו. במקור.  

מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימת עבודה (Work Flow)?

מסמכים דיגיטליים הינם מסמכים הנשמרים על גבי מערכות המחשב. מסמכים אלו, בניגוד למסמכים מודפסים ניתנים כאמור לעריכה ולשמירה מכיוון והם למעשה סה"כ עוד נתונים השמורים ב DB. אנו יכולים לבצע חיפוש על מסמכים דיגיטליים, לשמור מסמכים אלו לאורך זמן במאגר הנתונים ללא חשש לאבד אותם. הדבר מייעל את תהליך היצירה של מסמכים מורכבים וארוכים שכן כל שינוי במסמך דיגיטלי הינו פשוט וקל. חסכון במקום פיזי גם הוא יתרון משמעותי למסמך הדיגיטלי על פני המסמך המודפס שכן אין צורך בקלסרים ומדפים. 

מה החשיבות של הגירת תכנים?

 הגירת תכנים - ניתן להשתמש ולהטמיע את המערכת רק לאחר שהעברנו את המסמכים הקיימים למערכת החדשה. באמצעות תהליך הגירת תכנים אני למעשה מוודאים כי לא איבדנו מידע יקר במעבר למערכת החדשה. בנוסף אנו מונעים אפשרות של כפילות מידע ומשפרים את נגישות המידע לעובדים. 

בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.

האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל ?
לדעתי יש לשמור במערכת את כל המייל ולא רק את הצרופות,  מאחר וקיים סיכוי סביר כי בתוכן המייל ישנו מידע שימושי בו נרצה להשתמש בעתיד. אם לא נשמור אותו קיים סיכוי כי לא נבין את הקשר של הצרופות, על כן לדעתי  ישנה חשיבות לשמור על כל המייל.


מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?
האחראים על שמירת המייל הם יוצר השולח והמקבל. על המקבל להחליט האם ברצונו לשמור את המייל שכן התוכן בו משמעותי. כמו כן על השולח לשמור מיילים אותם יצר במידה ויש למידע בהם ערך משמעותי עבורו. 
0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »